יניב דדש נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

ביום 16/4/2010 אירעה התנגשות בין רכב התובעת לבין רכבו של נתבע 2, שכתוצאה ממנה נפגעה המראה השמאלית ברכבה של התובעת.

נתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") הינה חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את רכב הנתבע 2 במועד התאונה.

אין מחלוקת באשר לשאלת אחריות הנתבעים לאירוע התאונה, אלא אך בשאלת שיעור הנזק שנגרם לרכב התובעת.

לטענת התובעת, המראה הוחלפה תמורת 15,030 ₪, זאת למרות שעל פי חוו"ד שמאי מטעמה, עלות תיקון המראה מגיע ל- 16,823 ₪.

אין גם מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 5,168 ₪ בגין נזקיה. התובעת מבקשת את תשלום ההפרש בסך של 11,912 ₪.

מנגד נטען על ידי הנתבעת כי התובעת לא פעלה להקטנת נזקה, שכן היא יכלה לרכוש מראה משומשת חדישה; הנתבעת הציגה חוו"ד שמאי מטעמה שלפיה ניתן היה לתקן את הרכב בעלות של 4,618 ₪.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי, אין לקבל את חוו"ד השמאי מטעם התובעת, שכן היא נערכה לאחר שהרכב תוקן ואף נמכר.

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי מהמסמכים עולה כי הרכב כלל לא תוקן.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, לרבות העדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ראשית לכל, סבורני, כי התובעת לא הוכיחה מעבר למאזן ההסתברות כי הרכב תוקן כנטען על ידה, אם בכלל.

התובעת לא התייצבה ולא העידה במשפט; במקומה הופיע והעיד בעלה, מר שי יניב (להלן: "יניב"). במהלך עדותו במשפט, העיד יניב כי הרכב תוקן ביום 22/4/2010; ואולם, עדות זו אינה מתיישבת עם המסמכים שהוגשו מטעם התובעת, שכן התאריך שמופיע על החשבונית שהתובעת צירפה לתביעה ממוסך "אוטו דרים", הינו: 22/6/2010. היינו, זמן רב לאחר המועד שבו תוקן הרכב, כטענתו של יניב.

אמנם נמסר על ידי יניב כי התאריך שמופיע על החשבונית מציין את מועד התשלום ולא את מועד התיקון, ואולם לא הוצג כל מסמך אחר שמעיד כי הרכב תוקן במועד הנטען, כאמור.

זאת ועוד, התאריך המופיע על חוו"ד השמאי מטעם התובעת הינו 30/6/2010, היינו, יותר מחודשיים לאחר מועד התיקון הנטען; זאת, כאשר נרשם ע"י השמאי בחוות הדעת :"לבקשת המבוטח הוצא דו"ח ללא תיקון"; דברים אלה סותרים את עדותו של יניב בכל הנוגע למועד תיקון הרכב.

ועוד, נטען על ידי התובעת ועל ידי יניב, כי הרכב נמכר ביום 18/6/2010; כלומר, דו"ח השמאי הוכן לאחר שנמכר הרכב.

בנוסף לכך, בדרישת התשלום שנשלחה על ידי סוכנות הביטוח של התובעת אל הנתבעת מיום 4/8/2010, נרשם שעל הנתבעת לפצות את התובעת בגין: "נזק ללא תיקון (על פי דו"ח שמאי המצורף בזה)"; שוב, מכתב זה שנשלח ביום 4/8/2010 סותר את טענת התובעת ובעלה בכל הנוגע לתיקון הרכב.

זאת ועוד, חשבונית התיקון שצורפה על ידי התובעת מעוררת תמיהות וסימני שאלה, שכן בדיון מיום 2/5/2011 נמסר על ידי נציג הנתבעת כי כל הניסיונות להשיג את המוסך שבו, על פי הנטען, הרכב תוקן, לא צלחו. באותו דיון נמסר על ידי יניב כי: "מדור במוסך מרכזי בהרצליה פיתוח" (ראו עמ' 1 לפרוטוקול הדיון), "זה מוסך סובארו בהרצליה פיתוח". ואולם, בדיון האחרון מיום 6/10/2011 נמסר על ידי מר יניב כי התברר לו כי המוסך נמצא בהליכי פירוק. דברים אלה מעוררים יותר מסימן שאלה באשר לאותנטיות של החשבונית שהוצגה על ידי יניב, ולאמיתות דבריו לעניין תיקון הרכב.

מעבר לכך, סבורני כי, בנסיבות הענין, עולה כי התובעת לא פעלה באופן סביר לשם הקטנת נזקיה.

כאמור, הנתבעת הציגה חוו"ד שמאי מטעמה שלפיה ניתן היה לתקן את הרכב באופן ראוי, בעלות נמוכה בהרבה מהעלות הנטען על ידי התובעת.